אבד אברהים נ' קפלן שיווק בשר בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 23.10.13 (להלן: "ההחלטה"), שבה נקבע כי הבקשה דנן אינה מצויה בסמכות בית המשפט של חדלות פרעון, וכי שמורה למבקש הזכות לפנות לערכאה המוסמכת.

עסקינן בבקשה שהוגשה על ידי המבקש מכוח פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), שבמסגרתה התבקש בית המשפט לחייב את המשיב לשלם למבקש סך של 60,657 ₪ בתוספת ריבית והצמדה.

בקליפת האגוז יצוין, כי המבקש עבד בחברת "קפלן שיווק בשר בע"מ" (להלן: "החברה"). ביום 12.1.10 ניתן צו לפירוקה של החברה בבית משפט זה (כב' השופטת אלשיך). המבקש הגיש למשיב תביעת חוב בסך 50,657 ₪, בגין תשלומים שונים שלא שולמו לו על ידי החברה. אין חולק, כי תביעת החוב אושרה על ידי המשיב במלואה. בבקשה נטען, כי הואיל וחשבון המבקש בבנק הוגבל, לא ניתן היה להעביר את התשלום האמור ישירות לחשבונו. משכך, ובהתאם לנהלי המשיב, שלח האחרון למבקש את ההמחאה באמצעות הדואר, בהתאם לפרטים שנמסרו לו על ידי המבקש.

המבקש קיבל את ההמחאה, אולם כאשר ביקש להפקידה נודע לו, כי היא בוטלה על ידי המשיב, מאחר שחלף פרק זמן של יותר משלושה חודשים ממועד הנפקתה. משכך, לאחר דין ודברים בין המבקש לבין המשיב, הנפיק המשיב המחאה חדשה שנשלחה למבקש. אלא שהמחאה זו לא הגיעה ליעדה, ומשכך גם היא בוטלה על ידי המשיב, תוך שהאחרון התחייב להנפיק המחאה חדשה - שלישית במספר - שגם היא תשלח למבקש בדואר.

לאחר שחלף זמן מה וההמחאה טרם הגיעה לידי המבקש, פנה האחרון למשיב בבקשה לבדוק את הנושא. בדיקה זו העלתה, כי ההמחאה נפרעה ימים ספורים קודם לכן, ביום 5.8.10.

מכאן הבקשה שלפניי.

לטענת המבקש, ההמחאה לא נמסרה לו ולא נפרעה על ידו, אלא נגנבה על ידי צד שלישי, ומשכך החוב נשוא תביעת החוב לא נפרע, והוא עומד בעינו. לפיכך, לטענתו, יש לחייב את המשיב לשלם לו את סכום החוב שאושר על ידו.

כן הובהר בבקשה, כי טרם הגשת הבקשה דנן הגיש המבקש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר הועברה לבית משפט זה לאור החלטת בית הדין הארצי בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המשיב (עב"ל 41931-09-11), שבה נקבע כי אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה וכי יש להגישה לבית משפט של חדלות פרעון.

המשיב סירב לבקשה בטענות שונות. בתגובה נטען, בין היתר, כי התשלום בוצע על ידי המשיב, כך שהחוב סולק, ואין זה מעניינו של האחרון אם ההמחאה נגנבה, ככל שהיא אכן נגנבה. לטענת המשיב, מאחר שסחירות ההמחאה הייתה מוגבלת, עולה חשד כי היה שיתוף פעולה בין המבקש לבין צד ג' שחתם על גב ההמחאה, שהוא חלפן כספים ידוע, וגם מטעם זה אין לחייבה לשאת בתשלום זה פעם נוספת.

בהתאם להחלטת השופטת אלשיך מיום 17.3.13, הוגשה עמדת הכנ"ר, שלפיה הוא אינו מוצא מקום להתערב בבקשה.

לאור פרישתה של השופטת אלשיך, ובהתאם להחלטתה מיום 17.10.13, הועברה הבקשה לפניי. ביום 23.10.13 ניתנה החלטתי בבקשה, כמפורט ברישת פסק הדין דנן. ביום 13.1.14 הגיש ב"כ המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה. בבקשה נטען, כי הואיל והתובענה הועברה לבית משפט זה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, ובהתאם לסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אין להעבירה פעם נוספת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורני כי דין הבקשה לעיון חוזר להתקבל, ומשכך יש לחייב את המשיב לשלם למבקש את סכום תביעת החוב, כאשר המחלוקת האם המבקש קיבל את הסכום האמור אם לאו, תתברר ככל הנדרש במסגרת הקבועה לכך בדין, ואפרט:

כאמור לעיל, הבקשה הועברה לבית משפט זה על ידי בית הדין הארצי לעבודה. ההלכה הפסוקה מורה, כי העברת עניין מבית משפט אחד למשנהו, מהטעם של חוסר סמכות עניינית, מקנה לבית המשפט הנעבר את הסמכות לדון באותו עניין, גם אם אינו מוסמך לדון בו (ראו: ע"א 3319/00 שור נ' בן יקר גת חברה להנדסה ובניין, פ"ד נה(2),817 (2001)). משכך, שומה על בית משפט זה לדון בבקשה. אבהיר שלטעמי העברת הבקשה לבית משפט זה, לא כוונה לברר ולהכריע האם ההמחאה נפרעה על ידי המבקש אם לאו, אלא לצייד את המבקש בצו שיפוטי שיאפשר לו לנקוט בהליך המתאים לגביית המגיע לו, לטענתו, ודוק. בית משפט מסיים את תפקידו עם מתן ההכרעה שהובאה לפתחו; השאלה האם ההכרעה קוימה והחיוב לפיה נפרע, מסורה לרשויות האכיפה, קרי לשכת ההוצאה לפועל, ובהתאם להליכים הקבועים בהקשר זה ולא לבית המשפט שפסק לטובת התובע או המבקש לפי העניין. לכן, כל שבית משפט זה נדרש הוא ליתן תוקף משפטי למחויבות של המשיב לשלם למבקש את תביעת החוב שאושרה, ושלגביה אין חולק. עם מתן הכרעה כאמור, סלולה לפני המבקש הדרך לנקוט בהליך המתאים במסגרת ההוצאה לפועל לממש את המגיע לו, ככל שטרם נפרע.

לפיכך, ניתן בזאת פסק דין לפיו על המשיב לשלם למבקש את הסך 50,657 ₪. אין באמור לקבוע מסמרות לגוף טענות הצדדים, קרי האם ההמחאה נפרעה אם לאו ועל ידי מי מטעם המבקש.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: